שילוב רשתות נגד חרקים

שילוב רשתות נגד חרקים בפרויקטים תאגידיים אינו רק עניין של נוחות מדובר בשיקול תכנוני, בריאותי ולפעמים גם רגולטורי.
כאשר מדובר בפרויקטים תאגידיים בישראל, כמו בנייני משרדים, מפעלים, מוסדות רפואיים וחינוכיים, השאלה האם ובהתאם לאילו תקנים יש לשלב רשתות, הופכת לחשובה ביותר.

יש לכך השלכות על עמידה בדרישות החוק, אחריות תאגידית ותחזוקת המבנה לאורך זמן.
בפרויקטים רבים כבר משלב ההיתר נדרש להציג פתרונות מיגון נגד חדירת מזיקים, בעיקר באזורים רגישים חדרי אוכל, מטבחי תעשייה, שטחי אחסון של מזון ומוצרי צריכה רגישים.

רגולציות והנחיות בישראל

במהלך עבודתי מול יזמים, ראיתי שמשרדי ממשלה כמו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה דורשים פתרונות מיגון פיזיים כמו רשתות נגד חרקים כחלק בלתי נפרד מתכניות הארגון.
במיוחד במטבחים תעשייתיים או מחסנים של מוצרים מן החי, הדרישה הזו מוגדרת בתקנות.

למשל, בתקנות בריאות העם (תברואה במזון), מצוין כי יש למנוע חדירה של מזיקים למקומות אחסון והכנה.
רשתות איכותיות הן פתרון מוכח לכך. מעבר לכך, יש לעיתים דרישות מטעם הרשות המקומית כתנאי להנפקת טופס 4 או רישיון עסק.

בהקשר של פרויקטים תאגידיים רחבים, חשוב להבין את מבנה התאגיד המוביל את הפרויקט, כיוון שהוא משפיע על האחריות המשפטית.
למשל, בין סוגי תאגידים בישראל ניתן למצוא חברות פרטיות, שותפויות ומוסדות ללא כוונת רווח, וכל אחד מהם נדרש לעמוד בדרישות שונות מבחינת חוקיות ותפעולית.

אחריות וחוזים

מבחינה משפטית, אי-עמידה בהנחיות הקשורות למניעת חדירת חרקים, כמו היעדר רשתות, עלולה להיחשב להפרת חוזה או אפילו לעילה לרשלנות.
כך לדוגמה, אם מסעדה במתחם מסחרי מזהמת מזון כתוצאה מחדירת חרקים ונתגלה שלא הותקנו אמצעים מספקים, ייתכן שהתאגיד שמחזיק בנכס יישא באחריות.

לכן, בהסכמים בין יזמים לקבלנים או בין בעלי נכסים לשוכרים (בעיקר בעסקאות B2B),
חשוב להכניס סעיפים שמסדירים את החובה להתקין מערכות מיגון, כולל רשתות איכותיות על פתחי אוורור, חלונות ודלתות חיצוניות.

כמו כן, במיזמים תשתיתיים ציבוריים או מוניציפליים, שעליהם חלים דינים של מכרזים והספקה ממשלתית, מתקינים תנאים מוקדמים בכל הנוגע לבטיחות, בריאות ומניעת מזיקים כחלק מתנאי המכרז.

השפעות כלכליות על התאגיד

רשתות הנגד, עלותו הזניחה לרוב, עשויות לחסוך עלויות רבות של הדברה, ניקוי, פגיעות במוניטין ופיצויים.
חברות ביטוח אף מתחשבות בהימצאותן בעת קביעת פרמיות לנכסים מסחריים.
אם במפעל ייצור מתרחשת חדירת מזיקים שפוגעת בתהליך הייצור או באיכות המוצר,
התוצאות הכלכליות עלולות להיות הרסניות במיוחד אם מדובר בתעשיית המזון או התרופות.
השקעה בתקינה מראש והתקנה איכותית הוכיחה עצמה בכל פעם מחדש.

• צמצום שימוש בחומרי הדברה — חיסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה
• שיפור בתדמית הארגון — עמידה בתקני ISO לאיכות וסביבה
• הפחתת סיכונים משפטיים — הפחתת חשיפה לתביעות נזיקין

בחירת רשת מתאימה

התקן בישראל (דוגמת ת"י 1145 לחומרי בניין) אינו מחייב רשת ספציפית, אך יש המלצות.
הרשת צריכה להיות עשויה מחומר עמיד בפני קורוזיה (כמו אלומיניום או נירוסטה), עם צפיפות מתאימה לפחות 18 חורים לאינץ' כדי למנוע חדירת חרקים מעופפים.

בניינים תאגידיים גדולים מחייבים פתרונות יצירתיים, כמו חלונות עם מסילות נשלפות או רשתות גלילה שמאפשרות אוורור לצד הגנה מירבית.
חשוב לבחור בפתרונות מותאמים לגודל החלון, סוג החלון (הזזה, פתיחה פנימה, החוצה) וסוג השימוש בהתאם לחלל.

היבטים סביבתיים וטכנולוגיים

שילוב של רשתות איכותיות תורם גם לסביבה: הוא מפחית את הצורך בהדברה כימית ומסייע בשמירה על בריאות העובדים.
הפרויקטים החדשים נוטים לכלול מערכות מיזוג חכמות ופתחים מדורגים הרשתות משתלבות היטב בתכנון זה בדרכים יעילות ואסתטיות.

התקדמות טכנולוגית אף הביאה לייצור רשתות עם חומרים פולימריים חזקים, המסוגלות לדחות חרקים לא רק פיזית, אלא גם בזכות תוספים אנטי-בקטריאליים שמרחיקים מזיקים.
זהו פיתרון המתאים במיוחד למבנים רפואיים או קווי ייצור רגישים.

סיכוני אי-התקנה ותביעות פוטנציאליות

באחד המקרים בהם התייעצו איתי, מרכז מסחרי שלא התקין רשתות בחלונות חדרי השירותים הציבוריים, קיבל קנס מהרשות המקומית בעקבות פניות של לקוחות על עקיצות והימצאות חרקים.
בנוסף, התביעה האזרחית שהוגשה באותו מקרה עוררה שיח משפטי סביב תחום האחריות של בעל התאגיד.

כאשר מבנה תאגידי מהווה "מקום ציבורי" או נכס שמיועד לשכירות עסקית, קיימת חובה על בעל המקום לדאוג לבטיחות ולתנאים תברואתיים תקינים.
הפרה של אחריות זו נבחנת לפי כללי רשלנות האם היה ניתן למנוע את הנזק באמצעים סבירים.

שילוב תכנון, חוק ותחזוקה

ההצלחה בשילוב רשתות אינה מסתכמת בהתקנה בלבד היא משולבת באחריות תחזוקתית מתמשכת.
כמו שמערכות כיבוי אש נבדקות אחת לתקופה, מומלץ לבדוק את תקינות הרשתות, עיגונן, איכות החומר ומידת הסגירה שלהן לפחות פעם בשנה.

כמו כן, בעת תכנון מבנה חדש או שיפוץ של מבנה קיים, חשוב להכניס את הנושא ללו"ז ועלות.
אדריכלים ומהנדסי ביצוע נדרשים לעקוב אחר תקני איכות ודרישות רגולציה עדכניות, במיוחד לאור עליית המודעות לרווחת העובדים וביטחונם בכל מרחב תפעולי.
שקלול של עלות מול תועלת, מכל היבט משפטי, תברואתי ועסקי, מצביע באופן חד-משמעי על כך ששילוב של רשתות נגד חרקים בפרויקטים תאגידיים הוא החכם, הכלכלי והחוקי ביותר בטווח הארוך.